פסק-דין בתיק ע"א 5719/04

1.                  ערעור על פסק-דין של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב) מיום 8.9.04 בת"א 11655/02, שקיבל את תביעת המשיב לשכר טרחת עו"ד, וחייב את המערערים לשלם לו סך של 13,008 ש"ח, לאחר קיזוז סכום כסף אשר לפי קביעתו חייב המשיב למערערים.

2.                  המשיב הנו עו"ד אשר ייצג את המערערים במספר הליכים משפטיים. המשיב תבע את המערערים בטענו כי הם לא פרעו את מלא שכר טרחתו ונותרו חייבים סך של 20,768 ש"ח. המערערים התגוננו בטענה, כי המשיב גבה מהם שכר טרחה מופרז בניגוד לדין ובניגוד למוסכם. בנוסף הם הגישו תביעה שכנגד, שבה טענו כי המערער ביצע עבודות שיפוצים עבור המשיב וכי הלה נותר חייב בגינם סך של 41,806 ש"ח.

3.                  בית-משפט קמא בחן האם שכר הטרחה שגבה המשיב מן המערערים היה מופרז, לגבי כל אחד מההליכים שבהם הוא נתן את שירותיו למערערים. לגבי שכר הטרחה שתבע המשיב בשל טיפולו בתביעה בעניין מלון המלך שלמה, קבע בית המשפט כי יש לדחות את טענות המערערים. זאת מאחר שהמשיב הציג מסמך בכתב ידו של המערער, בו הוא מסכים לשכר טרחה זה והמערער לא הכחיש חתימתו על המסמך. עוד קבע בית המשפט כי שכר הטרחה שתבע המשיב בשל טיפולו בתביעה בעניין תאונת הדרכים לבנותיהם של המערערים היה גבוה מן המותר. המשיב גבה 13% כשכר טרחה, אף שההליך הסתיים בפשרה לאחר שהוגש כתב תביעה וחרף הקביעה בחוק כי שכר הטרחה לא יעלה על 11% במקרה כזה. לאור זאת הפחית בית-משפט קמא סך של 510 ש"ח, מהסכום בו חויבו המערערים. בית המשפט דחה את טענת המערערים לפיה שכר הטרחה אשר חויבו בו בשל טיפול המשיב בהליך הפלילי 3201/96, היה גבוה מן הסכום אשר הוסכם עליו, בהגיעו למסקנה כי טענה זו נזנחה בסיכומים.

לנוכח האמור, חוייבו המערערים לשלם למשיב כשכר טרחה, סך של 20,258 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.12.98 ועד ליום התשלום בפועל.

4.                  בית המשפט בחן בנוסף, האם המשיב חייב למערערים כספים בשל עבודות שיפוצים שביצע עבורו המערער. בעניין זה הוא הגיע למסקנה, כי המשיב חייב למערערים סך של 5,000 ש"ח עבור עבודות שביצע המערער בדירת המשיב, סך של 750 ש"ח עבור עבודות שביצע המערער בדירתה של גב' מלי חזן וסך של 1,500 ש"ח בגין עבודות שביצע המערער במשרדו של המשיב. בית המשפט דחה את תביעת המערערים לתשלום עבור הרכבת רדיאטורים במשרדו של המשיב, בקבעו כי המערער התקין במשרד המשיב רדיאטור אחד, שאף הורכב בצורה לקויה.

5.                  המערערים טוענים לפנינו כי אין כל ממש בטענת המשיב לפיה הם חייבים לו כספים עבור שירותים משפטיים שביצע עבורם. לטענתם, הם שילמו עבור כל השירותים המשפטיים שביצע עבורם המשיב. אליבא דמערערים עדותו של המשיב בבית-משפט קמא הייתה רצופה שקרים. עוד הם טוענים, כי המשיב לא ביצע כראוי את הפעולות המשפטיות עבורם וכי התנהג בחוסר תום לב ובאופן שאינו הולם עורך דין.

6.                  המשיב טוען מנגד, כי הטענות שהעלו המערערים בפני הערכאה הקודמת היו שקריות ולא נתמכו בראיות, ואילו גרסתו נתמכה בראיות מוצקות ועל כן צדק בית-משפט קמא בקבלו את תביעתו. כן טוען המשיב, כי צדקה השופטת המלומדת גם בקביעותיה לעניין התביעה שכנגד. המשיב מוסיף, כי הערעור מופנה כלפי הממצאים העובדתיים שנקבעו ע"י בית-משפט קמא.

7.                  בחנו את טענות הצדדים, והגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. טענות המערערים מופנות כולן כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט. הלכה היא, כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה הראשונה. בית-משפט שלערעור מתערב בממצאים העובדתיים שקובעת הערכאה הדיונית, אך במקום בו אין לקביעותיו של השופט בערכאה זו יסוד בחומר הראיות (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי(מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 856-857). לא זה המקרה שלפנינו. השופטת קמא ביססה את קביעותיה על חומר הראיות שהיה בפניה, ולא מצאנו טעם של עובדה או חוק המצדיק להתערב במסקנותיה, בשים לב לטיב הטענות כפי שהועלו על-ידי המערערים.

8.                  על  יסוד האמור, הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד והוצאות בסך של 3,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין.

ניתן היום, ד' באדר א' תשס"ה (13.2.05).

המזכירות תשלח אל הצדדים העתקים מפסק-דין זה.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: